תקציר:

כשאבא העלה את הנושא הבוקר, ציינתי שאני בסדר בכל המקצועות חוץ ממתמטיקה. ואבא ישר אמר, "את צריכה להיות בסדר בכל המקצועות שלך." ואני ישר אמרתי, "מי בכלל צריך להיות טוב במתמטיקה?" ואבא ישר אמר, "אני צריך. אני רואה חשבון. זו העבודה שלי. ככה אפשר לשלם את החשבונות בבית הזה." ואני ישר אמרתי, "אבא, אם כולם היו טובים במתמטיקה כמוך, אף אחד לא היה מעסיק אותך. תבין, ככל שאנשים בכל מקום יֵדעו פחות מתמטיקה, ככה המשפחה שלנו תהיה במצב טוב יותר." והפה של אבא נסגר בנקישה כמו מחברת מתמטיקה גדולה וישנה. הוא הסתכל בייאוש על אמא. זה בדיוק מה שחשבתי, חֶשְׁבּוֹנָאי שכמוך.